הנחיות אבחון וטיפול
ההנחיות החדשות של ה-ACC/AHA 2013 לטיפול בכולסטרול והערכת סיכון קרדיווסקולרי 
מה אומרים מומחים מובילים בתחום הטיפול בדיסליפידמיה בישראל על קווי ההנחיה החדשים?
דר' דב גביש, מנהל מנהל מחלקת פנימית א', מרכז רפואי וולפסון חולון
ניתן בהחלט לקבל את ההנחיה להעדיף סטטינים פוטנטיים בארבע הקבוצות: אנשים עם ASCVD בכל גיל , סוכרתיים בגיל 40 עד 75 ללא ASCVD, LDL ≥ 190 מ"ג לד"ל ללא טיפול בגיל 40 עד 75 שנה. לגבי הקבוצה הרביעית של אנשים ללא ASCVD וסכרת אבל עם סיכון גבוה, יש להעדיף את ההגדרה שמבוססת על ה-SCORE האירופאי (מעל 5% סיכון לתמותה) ולא את המדד האמריקאי שלא עבר תקפות באוכלוסיה הישראלית.
לעומת זאת, התפישה השוללת שימוש בערכי LDL-C כמטרה לטיפול איננה מקובלת עלי כפי שאיננה מקובלת על מובילי הדעה בארגונים האירופאים ESC/EAS.
יש גם עדיפות להמלצות האירופאיות הרואות ב- Non HDL cholesterol מטרה חלופית לטיפול באנשים עם טריגליצרידים גבוהים וכן להנחיות שלהם לגבי הטיפול בהיפרטריגליצרידמיה. בקווי ההנחיה האמריקאיים אין גם התייחסות להפרעה שמתבטאת בטריגליצרידים גבוהים ורמה מאד נמוכה של HDL-C.
קבוצות נוספות שלא קיבלו התייחסות מספקת בקווי ההנחיה האמריקאיים: חולים עם CKD דרגות 1 עד 4 (לעומת ההמלצות האירופיות שמתייחסות לאוכלוסיה זו ורואה בהן קבוצת סיכון חשובה).
חולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית (familial hypercholesterolemia) בכל גיל.
ההנחיות האירופאיות נותנות גם התייחסות הולמת יותר לבדיקות עזר המדגימות טרשת בהדמיה על קולית או אנגיוגרפית (לא IMT) למדידת קלסיפיקציה בעורקים הכליליים, בדיקת CRP.
לאור ההבדלים ומאחר וסינתזה בין קווי הנחיה כה שונים הינה קשה ומבלבלת , לדעתי עלינו להמשיך לפעול בארץ בהתאם להנחיות האירופיות שאומצו על ידינו ועל ידי איגוד הלב הישראלי לפני פחות משנה. השינוי היחיד שניתן לאמץ הוא ההנחיה לתת בחולים ב-4 קבוצות הסיכון הגבוה טיפול במינון גבוה של סטטין פוטנטי (ליפיטור או קרסטור).